בישראל חיים כיום למעלה מ-1.4 מיליון בעלי מוגבלויות שונות (פיזית, חושית, נפשית ושכלית). כמעט בכל משפחה שישית בישראל יש אדם עם מוגבלות ולכן נושא הנגישות הפך לקריטי כל כך בציבור הרחב בשנים האחרונות. נגישות משמעותה שכל אדם יוכל לבלות ולצרוך שירותים בעסק שלכם באופן שוויוני.
האם העסק שלכם ממלא אחר כל התנאים? הרי לכם התנאים שהעסק צריך לקיים כדי לעמוד בדרישות הנגישות
נגישות משמעותה היא "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי" .
זוהי ההגדרה של נגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משנת 1998.
בשנת 2005 במסגרת חוק זה, חוקק פרק "הנגישות".
פרק זה מחייב הנגשה של המגזר הממשלתי, המוניציפאלי, המלכ"רי ואף העסק הפרטי.
מעבר לכך שזו חובה שיש לעמוד בה, כדאי מאוד להנגיש את העסק.
ההנגשה תגדיל את מספר הלקוחות שיכולים להגיע וליהנות מהמוצר או מהשירות, תשפר את שביעות רצון הלקוחות ואת הנוחות הכללית.
בנוסף, זהו המעשה הנכון מבחינה חברתית, תמנע תביעות אזרחיות ואף פליליות וכן תסייע לעסק מבחינה תדמיתית.
תקנות הנגישות נחלקות לשלוש:
1. תקנות לעניין בנייה – כל מה שקשור למבנה, תשתיות מחוץ לבניין ובתוך הבניין.
2. תקנות נגישות השירות – מגוון רחב של נושאים ביניהם עיצוב פנים, הדרכות עובדים לשירות נגיש, הנגשת מוקדים טלפוניים ואתרי אינטרנט, הנגשת מידע באופן המותאם למוגבלויות שונות, פרסום נגיש ועוד.
3. תקנות ייעודיות – תקנות ספציפיות מאוד: שעת חירום, השכלה גבוהה, מוסדות חינוך, מערכת הבריאות, פארקים ועוד.
התנאים המנגישים שחייבים להתקיים בעסק:
1. חניות נכים –חשוב שתהיינה קרובות ככל שניתן לכניסה, מסומנות באופן בולט ומותאמות לסוגים שונים של כלי רכב לנכים.
- עלייה למדרכה – היכולת לעלות למדרכה קריטית על מנת לאפשר לאדם עם מוגבלות בניידות לתווך בין הכביש לבין המדרכה. השיפוע צריך להיות מתון ככל הניתן ורצוי כי יהיה גם מותאם ללקוי ראייה.
- דרכי גישה (מהחניה וכן מהרחוב עד דלת הכניסה לבניין) – הדרך צריכה להיות נוחה ומותאמת לבעלי מוגבלויות בניידות ובראייה.
יש להקפיד על שיפועים מתונים, רוחב רחב, נטרול מכשולים, תאורת לילה, שילוט ורצוי שימוש בחומרים שאינם מחוספסים מצד אחד אך אינם חלקים ומסוכנים מצד שני. - רמפה/ מדרגות – חשוב שיותקנו מאחזי יד, שלפני המדרגה העליונה יהיו משטחי אזהרה כהתראה לאנשים עם לקויות ראייה ועיוורים על הימצאות המדרגות וכן שתהיה רמפה מתאימה.
- דלת הכניסה לבניין – חשוב שכולם יוכלו להיכנס דרך הכניסה הראשית ולכן היא צריכה להיות נוחה ללא סף או מדרגה בדלת.
- מסדרונות בתוך הבניין – המסדרונות צריכים להיות רחבים, נטולי מכשולים, מוארים היטב אבל באופן שאינו מסנוור.
- מעלית – בכל מקום בו מפלסים או קומות נדרש פתרון נגישות אנכי לטובת בעלי מוגבלות בניידות כולל מוגבלי הליכה.
- שירותי נכים – שירותים הם מרכיב חיוני בכל מקום. חשוב שיהיה שילוט הכוונה ברור ונוח למציאת שירותי הנכים.
- שילוט – חשוב כי יהיה שילוט לטובת הכוונה, אזהרה וזיהוי. שילוט טוב משפר מהותית את הנוחות, ההתמצאות והנגישות כמובן.
- ריהוט – בחוק ישנן הגדרות שונות לכיסא נגיש, ספסל נגיש, שולחן נגיש ועוד. כך, למשל, גובה מושב כיסא צריך להיות בין 45-50 ס" ועם מאחזי יד לטובת מוגבלי הליכה.
11. נגישות שירות – כל התקנות המיוחדות שעוסקות בכל מה שנדרש מעבר למעבר למבנה פיזי מונגש.
מה למשל? מינוי רכז נגישות והכשרתו, עיצוב פנים נגיש, נהלי "שירות נגיש", הדרכות עובדים למודעות, הנגשת אתר האינטרנט ואפליקציות, הנגשת המוקד הטלפוני ונתבי שיחות, הנגשת הפרסום, הנגשת המידע, הנגשת טכנולוגיות, הנגשת אירועים, תערוכות וכנסים ועוד.
לא מתפשרים על נגישות!
במידה ונתקלתם בעסק לא נגיש, או שאתם בעלי עסק שרוצים ייעוץ, מומלץ להיעזר בעו"ד.
שוב נדגיש, נגישות היא לא רק חובה מוסרית וזכות בסיסית, אלא גם מעוגנת בחוק!
עו"ד יגאל סגל מתמחה בנגישות ורישוי עסקים, דיני חברות ומשפט מסחרי.